סופיה קרפ
לידה |
1861 גאלאץ, רומניה |
---|---|
פטירה |
31 במרץ 1904 (בגיל 43 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
שם במה | סופי גולדשטיין |
מקום קבורה | ברלין |
מוקד פעילות | ממלכת רומניה |
סוג קול | אלט |
שפה מועדפת | יידיש |
סופיה קרפ (באנגלית: Sophia Karp, ביידיש סאָפיע קאַרפּ, גאלאץ 1859 - 31 במרץ 1904, ניו יורק) שמה בלידתה היה שרה סגל. היא הייתה ידועה גם בשם סופי גולדשטיין וסופי קרפ. הייתה שחקנית יהודיה רומניה וזמרת בעלת קול אלט[1]. הייתה השחקנית המקצוענית הראשונה בתיאטרון יידיש
תולדותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותה בת 16 הגיעה לעיר גאלאץ להקת התיאטרון שנוסדה רק שישה חודשים קודם לכן על ידי אברהם גולדפדן – באותו זמן להקת התיאטרון המקצועי היחידה ביידיש – הגיעה לעיר בחורף 1876 –1877. הלהקה הורכבה משלושה גברים (גולדפדן, ישראל גרודנר ושכר גולדשטיין). הם שיתפו פעולה עם עוד שחקנים ומוזיקאים בהופעות קודמות שלהם ביאשי ובוטושאן אבל עד אותו זמן היו רק גברים, גם בתפקידים נשיים.
כאשר היא שיחקה את תפקיד הנכדה בהצגת הבכורה של להקת גולדפדן בגאלאץ, די באָבע מיטן אײניקל (הסבתא עם הנכד) הייתה בכך שרה סגל, באותו זמן תופרת, לשחקנית המקצועית הראשונה בתיאטרון יידיש. אמה שנכחה בהצגת הבכורה התנגדה שבתה תופיע על הבמה. שרה שהייתה כבר נגועה בחיידק הבמה צייתה לאמה אבל רצתה מאוד להופיע. אמה טענה שכל זמן שהיא בביתה היא לא תשחק אלא אם כן תתחתן ותצא מהבית[2]. הפתרון היחיד היה להשיא אותה לאחד מהשחקנים. היות שגולדפדן וגרודנר היו כבר נשואים הדרך היחידה הייתה להתחתן עם גולדשטיין (ולשנות את שמה למשהו "זוהר" יותר – סופי).
ב-Jewish Encyclopedia נכתב שהיא "זכתה להערכה רבה בדרמות ובאופרות של גולדפדן". היא נשארה בתיאטרון יידיש כל חייה כשהיא הולכת בעקבות גולדפדן וגולדשטיין לבוקרשט, אודסה ובאימפריה הרוסית עד שהטילו איסור על תיאטרון יידיש ברוסיה ב-1883. אז היא שיחקה בגליציה, ברלין ובמקומות אחרים בגרמניה ואז שוב חזרה לרומניה שם היא התיישבה למשך זמן מה יחד עם להקת התיאטרון ביאשי. שם, אחרי מותו של שכר גולדשטיין משחפת (על פי רוזנפלד) היא התחתנה עם שחקן אחר, מקס קרפ. הפרסום הגדול שלה כפרימדונה הושג כסופי קרפ. היא צוינה לשבח על גילום התפקיד יהודית במחזה של קרל גוצקוב אוריאל אקוסטה ושל בנווליו ברומיאו ויוליה מאת ויליאם שייקספיר.
ב-12 במרץ 1902 היא הקימה יחד עם יעקב פישל והמחזאי יוסף לטיינר את ה- Grand Theater בניו יורק – התיאטרון הראשון בניו יורק שהיה מיועד רק להצגות ביידיש. תיאטרון זה היה אופייני לתיאטראות ביידיש באותה תקופה בכך שהוא נוהל בעיקר על ידי שחקנים. בנוסף לקרפ ולטיינר הבמאים כללו אנשים מובילים בתחומם כמו מוריס פינקל, הקומיקאי ברנרד ברנשטיין והמלחין לואי פרידזל (Louis Friessell). פישל ול.ס. גוטליב היו הבמאים היחידים שלא היו שחקנים.
קרפ חלתה בדלקת ריאות ונפטרה בגיל 44 בניו יורק.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לעקסיקאן פון יידישן טעאטער, באנד 4, עמ' 2588–2593.
- בועז יאנג, מיין לעבן אין טעאטער. ניו יארק: איקוף, 1950.
- –, "New York Incorporations", New York Times, March 13, 1902, 12.
- –, "Actors Own New Theater", New York Times, February 8, 1903, 32. This article also reviews a production of Lateiner's melodrama Zion, or on the Rivers of Babylon at the Grand Theater, and gives a quick survey of the history and character of Yiddish theater and its audience in New York at that time.
- Adler, Jacob, A Life on the Stage: A Memoir, translated and with commentary by Lulla Rosenfeld, Knopf, New York, 1999, ISBN 0-679-41351-0, 86.
- Bercovici, Israil, O sută de ani de teatru evreiesc în România ("One hundred years of Yiddish/Jewish theater in Romania"), 2nd Romanian-language edition, revised and augmented by Constantin Măciucă. Editura Integral (an imprint of Editurile Universala), Bucharest (1998). ISBN 973-98272-2-5. 63.
- Rosenthal, Herman and Waldstein, A.S. Karp, Sofia in the Jewish Encyclopedia, 1901-1906.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סופיה קרפ (1861-1904), דף שער בספרייה הלאומית